מחקרים מצביעים כי גורמים סביבתיים וגנטיים תורמים להתפתחות פסוריאזיס. בנוגע להעברה תורשתית בפסוריאזיס, הקשר הגנטי קיים, אך אינו האחראי הבלעדי להתפרצות המחלה.

במקרה בו רק אחד ההורים חולה, הסיכוי להתפתחות פסוריאזיס אצל הילדים הינו כ – 30%. במידה ושני ההורים חולים בפסוראיזיס, הסיכוי עולה לכ – 65%.

לא בוחנים יעילות או חוסר יעילות של טיפול מסוים על סמך מקרה אחד או מקרים בודדים. יש להתייעץ עם רופא.ת העור אשר מחליט.ה על הטיפול המתאים, בהתבסס על מחקרים קליניים שנבדקו על חולי פסוריאזיס רבים לפי קריטריונים קליניים מקובלים שהוכיחו יעילות ובטיחות לאורך זמן.

חשוב לזכור שבאופן כללי, פסוריאזיס היא מחלה בעלת אופי מחזורי (הבא לידי ביטוי בהטבה במצב העור והחרפת הפסוריאזיס לסירוגין), או פסוריאזיס שהיא די יציבה. אין לדעת באילו מהמקרים מדובר ומה הסיבה לתחושת ההטבה. בכל מקרה, כיוון שאין מידע על מרכיבי "התרופה הטבעית" לא ניתן להתייחס באופן רציני לשאלה זו ועל אופן היעילות של המשחה בפסוריאזיס בטווח הקצר או הארוך.

מטופלים.ות הסובלים.ות ממחלה כרונית נדרשים.ות לקבל החלטות חשובות בנוגע לטיפול התרופתי שמציע.ה להם הרופא.ה. כחלק מתהליך זה, חיוני לדעת כיצד להפריד בין תחושות לבין מדע. כמו כל תרופה, גם לטיפולים הביולוגיים יש תופעות לוואי, וחשוב להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת על מנת לשקול את אפשרויות הטיפול השונות והצדקתם הקלינית, אל מול הסיכונים שלהם, על מנת להרגיש בטוחים ולא לפספס הזדמנויות טיפוליות חשובות.

הטיפולים הביולוגיים נבדקו קלינית לאורך שנים רבות והוכחו כיעילים ובטוחים לשימוש ע"י רשויות בריאות בארץ ובעולם: משרד הבריאות הישראלי, EMA ו – FDA.

מחלת הפסוריאזיס היא מחלה כרונית שנמשכת כל החיים. כאשר המטופל.ת מקבל.ת טיפול שעוזר לו.ה, מומלץ להמשיך ולהתמיד בו. ברוב המקרים בהם חולים.ות החליטו להפסיק הטיפול כשמצבם השתפר, הפסוריאזיס חזרה ולעיתים ביתר שאת.

יש להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת לפני קבלת החלטה על הפסקת הטיפול או שינוי תדירות המתן.

קיימים טיפולים רבים למחלת הפסוריאזיס. החלטה על הטיפול המתאים הינה גם בהתאם לחומרת המחלה.

כשרמת החומרה של המחלה היא קלה, כלומר שאינה מפושטת, בדרך כלל הרופא.ה יכול.ה לבחור בטיפול מקומי. כאשר המחלה במצב חמור יותר, הרופא.ה יכול.ה לבחור בתרופות סיסטמיות ותיקות או בפוטותרפיה. במידה ואין תגובה לטיפול, או אם המטופל.ת סובל.ת מתופעות לוואי – הרופא.ה יכול.ה לבחור להתקדם לטיפול הביולוגי.

טיפולים סיסטמיים מהדור הישן משפיעים על אברי מטרה שונים בגוף. לעומתם, התרופות הביולוגיות פועלות באופן ממוקד כלפי מטרה ספציפית – למעשה, הדור החדש של התרופות הביולוגיות מעכב באופן ממוקד חלבונים פרו-דלקתיים (הגורמים לתהליך דלקתי) במערכת החיסון, במטרה לפגוע במחוללי דלקת בגוף. חשוב להתייעץ עם רופא.ת העור על מנת לבחור את הטיפול הנכון עבורך.

רבים טועים לחשוב כי פסוריאזיס היא בעיית עור אסתטית בלבד. פרט לפגיעה בעור, חולים רבים עלולים לסבול במקביל ממספר ממחלות נלוות נוספות דוגמת פגיעה במפרקים, מחלות לב, סוכרת, שומנים בדם ועוד. למעשה, למחלה השפעה משמעותית על איכות ואורח החיים גם של החולים הקלים. חשוב להתייעץ עם רופא.ת עור ולשתף את רופא.ת המשפחה על מנת להיות במעקב לטיפול בפסוריאזיס בהתאם לחומרת המחלה, ובכך לצמצם הסיכון למחלות לב, מחלות מטבוליות או תחלואה נלווית אחרת.

המחלה הנלווית הנפוצה ביותר בקרב חולי פסוריאזיס היא דלקת מפרקים פסוריאטית. כ – 30% מחולי הפסוריאזיס עלולים לפתח מחלת מפרקים בנוסף לפסוריאזיס. מחלת המפרקים תופיע לרוב לאחר הופעת הפסוריאזיס ויתכן אף בעיכוב של כ-10 שנים. לכן, פסוריאזיס עשויה לשמש כסמן מקדים למחלת מפרקים בחלק מהמקרים. חשוב לשתף את רופא.ת העור במידה ויש כאבים כלשהם במפרקים על מנת לקבל החלטה מתאימה על אופן הטיפול, בשיתוף עם ריאומטולוג.ית (רופא.ה מומחה.ית במחלות של המפרקים).

בסך הכל, החלטה נכונה. יש חשיבות גבוהה לשביעות הרצון של המטופל.ת מהטיפול שמקבל.ת. יחד עם זאת, חשוב לזכור שכיום יש מגוון רחב של טיפולים ביולוגיים, וניתן להגיע לעור נקי ולשפר את איכות החיים, עד כדי חיים ללא פסוריאזיס כלל. כדאי לשאול את רופא.ת העור על אפשרויות הטיפול החדשות שיכולות להביא אותך למצב של עור נקי – 100 PASI .

על מנת שחולה הסובל.ת מפסוריאזיס במצב בינוני עד חמור יהיה.תהיה זכאי.ת לטיפול, עליו.ה לעמוד במס' קריטריונים, כפי שהוגדרו על ידי סל הבריאות הישראלי.

1. החולה סובל.ת מאחד מאלה:

א. מחלה מפושטת מעל ל-50% של שטח גוף או PASI מעל 50;

ב. נגעים באזורי גוף רגישים – אזורים אלו יכללו פנים, צוואר, קיפולי עור, כפות ידיים, כפות רגליים, אזור אברי המין והישבן.

2. החולה קיבל.ה שני טיפולים סיסטמיים לפחות, ללא שיפור של 50% לפחות ב-PASI לאחר סיום הטיפול בהשוואה לתחילת הטיפול.

בהתייחס לחולה העונה על פסקה (1)(ב) החולה קיבל.ה שני טיפולים סיסטמיים לפחות בלא שיפור משמעותי לאחר סיום הטיפול בהשוואה לתחילת הטיפול; התרופה תינתן על פי מרשם של רופא.ה מומחה.ית בדרמטולוגיה.

חשוב להתייעץ עם רופא.ת העור ולוודא שהינך עומד.ת בקריטריונים של סל הבריאות הישראלי ושל קופת החולים בה הינך מבוטח.ת.

למחלת הפסוריאזיס יתכן גם ביטוי בציפורניים בידיים וברגלים במקביל למעורבות בעור או לעתים אף בלעדיה. שכיחות המעורבות בציפורניים עלולה להגיע עד לכ – 50%-90% מהחולים הסובלים.ות מפסוריאזיס. פסוריאזיס בציפורניים עלולה לפגוע באזורים שונים על גבי הציפורן ומתחתיה ולכן חשוב להיבדק אצל רופא.ת עור מומחה.ית לציפורניים על מנת לאבחן האם מדובר במחלת פסוריאזיס או מחלת ציפורניים אחרת.

באופן כללי, לא רצוי לעשות לק ג'ל. ידוע על נשים רבות הסובלות מנזקים בציפורניים עקב לק ג'ל ובחולות פסוריאזיס יתכנו גם נזקים נוספים בציפורניים בגלל לק ג'ל ביתר שאת.

מעורבות בקרקפת בחולי פסוריאזיס עשויה להגיע עד כדי 50% מהסובלים ובמקרים אלו רצוי להימנע מצביעת השיער, בעיקר באזור הנגעים.

כאשר אין מעורבות בקרקפת אין מניעה בעקרון לצבוע את השיער אולם חשוב ביותר לוודא במספרה שהצבע מאושר לשימוש ואינו גורם לגירוי כלשהו בעור הקרקפת. כמו כן, יש להימנע מחומר צבע לשיער המאושר לשימוש אם ידוע שהמטופל.ת רגיש.ה אליו.

לחולי.ות פסוריאזיס רצוי מאוד להימנע מקעקועים.

הסיבה לכך היא כי בחולים.ות הסובלים.ות מפסוריאזיס ידוע על תופעה הקרויה תופעת קובנר, תופעה זו גורמת להתפתחות של נגעים חדשים באזורים שבהם העור עבר טראומה כלשהי כגון: חתכים, כוויות, שפשוף, עקיצות, ניתוחים וכו'. התופעה עלולה להופיע בכ-25% מחולי הפסוריאזיס.